אסקופה
אני יודע מה זה אסקופה (סף, מפתן, דרגה שמתחת לדלת). אני לא רוצה להשמע אקסצנטרי (תמהוני, יוצא דופן) או אפולוגטי (מתנצל, מגן על דעה מסוימת) אבל הסיבה שאני יודע מה זה אסקופה (סף, מפתן, דרגה שמתחת לדלת) היא שאני לומד לבחינה הפסיכומטרית בצורה אפריורית (שהוא מראש, מלכתחילה).זאת מין אקסיומה (הנחה מוסכמת שאינה דורשת הוכחה) כזאת שאומרת שצריך ללמוד באוניברסיטה כדי להצליח בחיים ושצריך פסיכומטרי טוב כדי ללמוד באוניברסיטה.
איכשהו, הפכה הצלחתי בחיים לתלויה בשליטתי בכל מיני מלים וביטויים מוזרים. אז אני לומד לפסיכומטרי.
זאת אומרת, התחלתי ללמוד לפסיכומטרי.לקח לי שעור אחד להבין שבמתמטיקה אני לא מבין כלום, ושבוע וחצי כדי להגיע למסקנה שאני מעדיף להזרק ערום ומפרפר לשמן רותח מאשר ללמוד את כל המילון האקלקטי (מקובץ, מלוכד) והאנאכרוניסטי (מיושן, ארכאי) שלהם בע"פ.
בינתיים, אני יודע את האות א' בזכות האמביציה (שאיפה, רצון חזק) הראשונית שלי, שגרמה לי לשבת וללמוד מלים.
כאמור, המרץ הלימודי הנ"ל החזיק מעמד את האות א' ואח"כ החלטתי שעתידי לא טמון באוניברסיטה כמו שמשוכנעת משפחתי היקרה, אלא בייצור, מכירה וצריכה של סמים קשים. תחום-עיסוק שמבטיח בסיס כלכלי איתן גם לאותם אלו שלא יודעים מה זה אשפרה (גמר עיבוד האריג, שיפור אחרון של אריגים) או אפיסטמולוגיה (תחום בפילוסופיה הדן בתורת ההכרה והידיעה) .פסיכומטרי מוציא מאנשים את הרע שבהם.
והרי, ידוע לכל שואף-אוניברסיטה, שהתוצאות נקבעות באופן יחסי ולכן, ככל שהשאר יצליחו יותר – כך תצליח אתה פחות. מה שמסביר את יחסי האנוש העכורים בקורס. הרצון לרצוח התעורר בי בערך פעמיים לאורך כל חיי מלאי התהפוכות. במשך חודש אחד בלבד בקורס, התארכה רשימת החיסול לבלי היכר.
הצטרפו אליה כל אותם אלו שמצליחים תרגיל ומסננים "יש!!" לפני שבכלל הבנתי את השאלה וכמובן שגם כל אותם אלה שעומדים בהפסקות ומפטפטים על ה720- שקיבלו במבחן הקודם ועל השיפור הדרוש להם כדי להתקבל ללימודי החראטולוגיה והביואינטרברציה.
בתחילה ניסיתי להתעלם מהתופעות הקשות הללו. אח"כ החלטתי להתמודד ולנקוט בלוחמה פסיכולוגית.
החלטתי לנצל את הידע המופלא שלי באות א' כדי להוריד לשאר החראות את הבטחון. דבר ידוע הוא שבטחון הוא גורם מכריע בסוג כזה של בחינות. בהפסקה הראשונה, הצטרפתי אפוף חשיבות לצמד הראשון שלכדה עיני: בחורה ארוכת-צוואר עם עינים זגוגיות ואיזה אחד גבוה עם סנדוויץ'.התעניינתי לגבי האינטרפרטציה (פירוש, הסבר) שלהם בעניין האינסטיטוציה (מוסד, תקנה) ושאלתי אם הם מרגישים אינספירציה (השראה). ואולם, ציפיותי התפוגגו באחת – במקום לשאול אותי במבוכה מה פירוש המלים, שלפו השניים חבילת ענק של כרטיסיות מלים, תוך שהם מביטים בי בזלזול – הם כבר הגיעו למ' ואפילו התחילו ביטויים בארמית.
עזבתי את שני הלמדנים לנפשם כשהיאוש קונה את מושבו בלבי.
ימי שישי בבוקר, שבעבר היו מלאים בשינה מתוקה, טיול בעיר וחומוס-פול בשוק, נכבשו ע"י שינה טרופה בשיעור פסיכומטרי, כשממעל מרחפת לה נוסחת נפח החרוט.
כולם בקורס כבר יודעים מה זה גרסא דינקטא (דבר שלמד אדם בצעירותו) וקונגלומרט (תלכיד, תערובת, ערב רב, חברת ענק בינ"ל) ורק אני תקוע עדיין עם אבנט (חגורה רחבה) ואונקיה (יחידת משקל). רבים בקורס מצליחים אפילו לגלות מהו היחס באחוזים בין סחורתו של קישואן לזו של מלפפונאי ואני מנסה עדיין להבין איך לצורות הנדסיות יש פאות.
רק אני מביט על הטירוף ומחליט שאולי עדיף כבר לא להצליח בחיים מאשר להגיע למצב של ללמוד מילון בע"פ. מה זה בכלל להצליח בחיים?! ללמוד חראטולוגיה 7 שנים?! להיות מרצה לביואינטרברציה?! אני אלמד אינסטלציה של ביובים וכשיתפוצץ לאיזה חראטולוג איזה צינור בבית, אני אגיע רק לאחר כמה שעות ואמצא אותו מתרוצץ בתחתונים מפוספסים בסלון המוצף, כשמבט אובד עצות ומתחנן על פניו. אני אגבה ממנו תשלום משולש בטענה המגוחכת שהלכו לו סעפות הצינוריות או גומיות השלגוץ ולאחר קבלת התשלום במזומן, אלך לדרכי שמח וטוב לב בזמן שהוא משתמש במגב ישן כדי לדחוף את המים מתחת לאסקופה (סף, מפתן, דרגה שמתחת לדלת).
איכשהו, הפכה הצלחתי בחיים לתלויה בשליטתי בכל מיני מלים וביטויים מוזרים. אז אני לומד לפסיכומטרי.
זאת אומרת, התחלתי ללמוד לפסיכומטרי.לקח לי שעור אחד להבין שבמתמטיקה אני לא מבין כלום, ושבוע וחצי כדי להגיע למסקנה שאני מעדיף להזרק ערום ומפרפר לשמן רותח מאשר ללמוד את כל המילון האקלקטי (מקובץ, מלוכד) והאנאכרוניסטי (מיושן, ארכאי) שלהם בע"פ.
בינתיים, אני יודע את האות א' בזכות האמביציה (שאיפה, רצון חזק) הראשונית שלי, שגרמה לי לשבת וללמוד מלים.
כאמור, המרץ הלימודי הנ"ל החזיק מעמד את האות א' ואח"כ החלטתי שעתידי לא טמון באוניברסיטה כמו שמשוכנעת משפחתי היקרה, אלא בייצור, מכירה וצריכה של סמים קשים. תחום-עיסוק שמבטיח בסיס כלכלי איתן גם לאותם אלו שלא יודעים מה זה אשפרה (גמר עיבוד האריג, שיפור אחרון של אריגים) או אפיסטמולוגיה (תחום בפילוסופיה הדן בתורת ההכרה והידיעה) .פסיכומטרי מוציא מאנשים את הרע שבהם.
והרי, ידוע לכל שואף-אוניברסיטה, שהתוצאות נקבעות באופן יחסי ולכן, ככל שהשאר יצליחו יותר – כך תצליח אתה פחות. מה שמסביר את יחסי האנוש העכורים בקורס. הרצון לרצוח התעורר בי בערך פעמיים לאורך כל חיי מלאי התהפוכות. במשך חודש אחד בלבד בקורס, התארכה רשימת החיסול לבלי היכר.
הצטרפו אליה כל אותם אלו שמצליחים תרגיל ומסננים "יש!!" לפני שבכלל הבנתי את השאלה וכמובן שגם כל אותם אלה שעומדים בהפסקות ומפטפטים על ה720- שקיבלו במבחן הקודם ועל השיפור הדרוש להם כדי להתקבל ללימודי החראטולוגיה והביואינטרברציה.
בתחילה ניסיתי להתעלם מהתופעות הקשות הללו. אח"כ החלטתי להתמודד ולנקוט בלוחמה פסיכולוגית.
החלטתי לנצל את הידע המופלא שלי באות א' כדי להוריד לשאר החראות את הבטחון. דבר ידוע הוא שבטחון הוא גורם מכריע בסוג כזה של בחינות. בהפסקה הראשונה, הצטרפתי אפוף חשיבות לצמד הראשון שלכדה עיני: בחורה ארוכת-צוואר עם עינים זגוגיות ואיזה אחד גבוה עם סנדוויץ'.התעניינתי לגבי האינטרפרטציה (פירוש, הסבר) שלהם בעניין האינסטיטוציה (מוסד, תקנה) ושאלתי אם הם מרגישים אינספירציה (השראה). ואולם, ציפיותי התפוגגו באחת – במקום לשאול אותי במבוכה מה פירוש המלים, שלפו השניים חבילת ענק של כרטיסיות מלים, תוך שהם מביטים בי בזלזול – הם כבר הגיעו למ' ואפילו התחילו ביטויים בארמית.
עזבתי את שני הלמדנים לנפשם כשהיאוש קונה את מושבו בלבי.
ימי שישי בבוקר, שבעבר היו מלאים בשינה מתוקה, טיול בעיר וחומוס-פול בשוק, נכבשו ע"י שינה טרופה בשיעור פסיכומטרי, כשממעל מרחפת לה נוסחת נפח החרוט.
כולם בקורס כבר יודעים מה זה גרסא דינקטא (דבר שלמד אדם בצעירותו) וקונגלומרט (תלכיד, תערובת, ערב רב, חברת ענק בינ"ל) ורק אני תקוע עדיין עם אבנט (חגורה רחבה) ואונקיה (יחידת משקל). רבים בקורס מצליחים אפילו לגלות מהו היחס באחוזים בין סחורתו של קישואן לזו של מלפפונאי ואני מנסה עדיין להבין איך לצורות הנדסיות יש פאות.
רק אני מביט על הטירוף ומחליט שאולי עדיף כבר לא להצליח בחיים מאשר להגיע למצב של ללמוד מילון בע"פ. מה זה בכלל להצליח בחיים?! ללמוד חראטולוגיה 7 שנים?! להיות מרצה לביואינטרברציה?! אני אלמד אינסטלציה של ביובים וכשיתפוצץ לאיזה חראטולוג איזה צינור בבית, אני אגיע רק לאחר כמה שעות ואמצא אותו מתרוצץ בתחתונים מפוספסים בסלון המוצף, כשמבט אובד עצות ומתחנן על פניו. אני אגבה ממנו תשלום משולש בטענה המגוחכת שהלכו לו סעפות הצינוריות או גומיות השלגוץ ולאחר קבלת התשלום במזומן, אלך לדרכי שמח וטוב לב בזמן שהוא משתמש במגב ישן כדי לדחוף את המים מתחת לאסקופה (סף, מפתן, דרגה שמתחת לדלת).
