תוספת לתאורית השלבים הפסיכו-סקסואלים של פרויד
רבות כבר נכתב על התאוריות המפורסמות של פרויד. אחת התאוריות בעלות ההשפעה הרבה ביותר של גאון הפסיכולוגיה היא התאוריה על השלבים הפסיכוסקסואלים. לפי תאוריה זו, ישנם שלבים שונים שבכל אחד מהם ממוקדת אנרגיית הליבידו באזור אחר (שנקרא אזור ארוגני). יחד עם מורכבות התאוריה, היא איננה נותנת לדעתי מענה מספיק לשלבים מאוחרים יותר של החיים. במאמר זה אציג את התוספת שלי לתאורית השלבים הפרוידיאנית – שני שלבים פסיכו סקסואלים נוספים!
אבל תחילה, תזכורת של חמשת השלבים הקיימים:
שלב 1: השלב האורלי
האזור הארוגני הוא הפה – הסיפוק של התינוק מתמקד בפה והוא נרגע כאשר הוא מתעסק עם הפה (יונק, מכניס דברים לפה וכ"ו). בעיות בשלב זה יכולות לנבוע מקשיים ביניקה.
שלב 2: השלב האנאלי
השלב השני הוא השלב האנאלי המתרחש בין הגילאים שנה עד שלוש. בשלב זה האזור הארוגני הוא פי הטבעת. ילדים בגיל זה אוהבים וגאים בתוצרי גופם. בעיות בשלב זה עשויות לנבוע מגמילה נוקשה מחיתולים והפעוט עשוי לסבול מהרטבות גם בשלב מאוחר יותר בחייו.
שלב 3: השלב הפאלי
מתרחש בין הגילאים שלוש עד שש בערך, האזור הארוגני הוא איברי המין. הילד מתעניין באיברי המין שלו ושל המין השני. בעיות בשלב זה עשויות לנבוע מענישה ומחוסר הבנה של ההורים ועשויים לגרום לבעיות מיניות גם בהמשך החיים.
שלב 4: שלב החביון
שלב זה מתרחש בין הגילאים שש עד שתים עשרה ובו והילדים מדחיקים את דחפיהם, המיניים והתוקפניים האזור הארוגני ממשיך להיות איברי המין, אך הילדים מחביאים את דחפיהם ותשוקותיהם. הם כבר אינם מתעניינים באיברי המין באופן גלוי.
שלב 5: השלב הגניטלי
זהו השלב האחרון אותו מתאר פרויד והוא מתרחש בין הגילאים שתיים עשרה עד שמונה עשרה - גיל ההתבגרות. האזור הארוגני ממשיך להיות איברי המין, אך כעת המתבגרים נותנים לדחפיהם לבוא לידי ביטוי.
שלבים חדשים:
שלב 6: שלב הפריון
שלב זה, מתרחש בגילאים שונים אצל אוכלוסיות מתרבויות שונות. בשלב זה, האדם מתעניין במין כאמצעי להבאת ילדים לעולם ולאחר מכן בטיפול בהם. בשלב זה אין אזור ארוגני מכיוון שאין לאדם כבר אנרגיית ליבידו או אנרגיה כלשהי כי הוא קם המון בלילה (יש הקוראים לשלב זה שלב הרפיון).
שלב 7: השלב הנזאלי
שלב זה מתרחש כאשר הילדים גדלו מעט – הם מאפשרים יותר שעות שינה אבל ההתרגשות הראשונית מגידולם פגה. בשלב זה נכנס האדם לשגרת חיים קבועה של עבודה-בית-ילדים-טלוויזיה. בשלב זה, האזור הארוגני הוא האף ואנרגיית הליבידו מושקעת בחיטוט באף באוטו בדרך ממקום למקום.
היישומים הטיפוליים והאישיים של התאוריה המקורית הם אדירים. השימושים לשלבים הנוספים עדיין דורשים מחקר המשך. כרגע, התועלת העיקרית שניתן להפיק מהמאמר היא אבחון של אנשים שנמצאים בשלב הנזאלי ודרישה מהם לשטוף ידיים לפני הקלדה במחשב.
רבות כבר נכתב על התאוריות המפורסמות של פרויד. אחת התאוריות בעלות ההשפעה הרבה ביותר של גאון הפסיכולוגיה היא התאוריה על השלבים הפסיכוסקסואלים. לפי תאוריה זו, ישנם שלבים שונים שבכל אחד מהם ממוקדת אנרגיית הליבידו באזור אחר (שנקרא אזור ארוגני). יחד עם מורכבות התאוריה, היא איננה נותנת לדעתי מענה מספיק לשלבים מאוחרים יותר של החיים. במאמר זה אציג את התוספת שלי לתאורית השלבים הפרוידיאנית – שני שלבים פסיכו סקסואלים נוספים!
אבל תחילה, תזכורת של חמשת השלבים הקיימים:
שלב 1: השלב האורלי
האזור הארוגני הוא הפה – הסיפוק של התינוק מתמקד בפה והוא נרגע כאשר הוא מתעסק עם הפה (יונק, מכניס דברים לפה וכ"ו). בעיות בשלב זה יכולות לנבוע מקשיים ביניקה.
שלב 2: השלב האנאלי
השלב השני הוא השלב האנאלי המתרחש בין הגילאים שנה עד שלוש. בשלב זה האזור הארוגני הוא פי הטבעת. ילדים בגיל זה אוהבים וגאים בתוצרי גופם. בעיות בשלב זה עשויות לנבוע מגמילה נוקשה מחיתולים והפעוט עשוי לסבול מהרטבות גם בשלב מאוחר יותר בחייו.
שלב 3: השלב הפאלי
מתרחש בין הגילאים שלוש עד שש בערך, האזור הארוגני הוא איברי המין. הילד מתעניין באיברי המין שלו ושל המין השני. בעיות בשלב זה עשויות לנבוע מענישה ומחוסר הבנה של ההורים ועשויים לגרום לבעיות מיניות גם בהמשך החיים.
שלב 4: שלב החביון
שלב זה מתרחש בין הגילאים שש עד שתים עשרה ובו והילדים מדחיקים את דחפיהם, המיניים והתוקפניים האזור הארוגני ממשיך להיות איברי המין, אך הילדים מחביאים את דחפיהם ותשוקותיהם. הם כבר אינם מתעניינים באיברי המין באופן גלוי.
שלב 5: השלב הגניטלי
זהו השלב האחרון אותו מתאר פרויד והוא מתרחש בין הגילאים שתיים עשרה עד שמונה עשרה - גיל ההתבגרות. האזור הארוגני ממשיך להיות איברי המין, אך כעת המתבגרים נותנים לדחפיהם לבוא לידי ביטוי.
שלבים חדשים:
שלב 6: שלב הפריון
שלב זה, מתרחש בגילאים שונים אצל אוכלוסיות מתרבויות שונות. בשלב זה, האדם מתעניין במין כאמצעי להבאת ילדים לעולם ולאחר מכן בטיפול בהם. בשלב זה אין אזור ארוגני מכיוון שאין לאדם כבר אנרגיית ליבידו או אנרגיה כלשהי כי הוא קם המון בלילה (יש הקוראים לשלב זה שלב הרפיון).
שלב 7: השלב הנזאלי
שלב זה מתרחש כאשר הילדים גדלו מעט – הם מאפשרים יותר שעות שינה אבל ההתרגשות הראשונית מגידולם פגה. בשלב זה נכנס האדם לשגרת חיים קבועה של עבודה-בית-ילדים-טלוויזיה. בשלב זה, האזור הארוגני הוא האף ואנרגיית הליבידו מושקעת בחיטוט באף באוטו בדרך ממקום למקום.
היישומים הטיפוליים והאישיים של התאוריה המקורית הם אדירים. השימושים לשלבים הנוספים עדיין דורשים מחקר המשך. כרגע, התועלת העיקרית שניתן להפיק מהמאמר היא אבחון של אנשים שנמצאים בשלב הנזאלי ודרישה מהם לשטוף ידיים לפני הקלדה במחשב.
