צואה במרחב הציבורי

פרויקט מחאה סאטירי שפורסם בהמשכים בעלון המושב במשך שלושה שבועות עוקבים, עד שהופסק בלחץ חלק מהתושבים

ההכרזה על התחרות

"צואה במרחב הציבורי"

תחרות צילומי גללי כלבים

מתוך רצון לעודד אומנות מודרנית מקומית בקהילה ולנוכח הזמינות הרבה של צואת כלבים ברחובות ודשאי המושב, עלתה יוזמת "צואה במרחב הציבורי".

פרופ' פנזה*  טען בספרו "מסרים גלויים וסמויים במרחב הציבורי" כי צואת כלב המחמד, המושלכת במרחב ומתכלה בו לאיטה עד להעלמות מהווה סימבול רב עוצמה לחייו של האדם. היא גם מהווה חותם טריטוריאלי של בעל החיה – כאומר – "הייתי פה! הביטו אליי, ראו אותי!". חותם זה מהווה למעשה סובלימציה של הדחף להראות שמרוסן בד"כ על ידי נורמות חברתיות שמרניות אך משתקף היטב בדרך עקיפה תוך שימוש במעי חיית המחמד

פרופ' פנזה, מגדולי ההוגים העכשוויים בתחום האומנות המודרנית, מתגורר ביישוב "פרפרי חופש" שבגליל ועבודתו בתחום מהווה  את עמוד השדרה הרעיוני לתחרות. לצערנו,  מסיבות אישיות ייבצר ממנו לשמש כשופט בה

חוקי התחרות:

    התחרות פתוחה לתושבי המושב בלבד. יתקבלו צילומים ברזולוציה של  שני מגה ומעלה בלבד. – נא לשלוח לאימייל של המזכירות בציון שם האמן.

    יתקבלו צילומים של צואת כלבים המוטלת בתחומי המושב בלבד

     חל איסור על "ביום" תמונות – אין להזיז, לגעת או להוסיף דברים באופן מלאכותי לצואה המצולמת. אמן שייתפס "מביים" - יפסל.

    כל צילום צריך להגיע עם תאריך, שעה ומקום במושב שבו צולם. רצוי לצרף גם תאור קצר של היצירה שנכתב על ידי האומן.

    המקום הראשון יזכה בגביע לבן, תרומת הצרכניה.

 צילום ראשון בתחרות
"גדול יותר, חזק יותר"

"בעיניי, צואה זו על גודלה המרשים מהווה דוגמא חיה לתרבות שבה אנו חיים – תרבות הצריכה - הכל חייב להיות גדול, מרשים וראוותני. כך גם צואה זו של כלב שכנראה הינו גדול מימדים, מביעה מסר חד משמעי של בעלות על מרחב הדשא ומגינה עליו בגאווה. אני משוכנע שגם הכלב וגם בעליו חזרו לביתם בתחושת סיפוק. מסיבה זו, בחרתי בזווית צילום שמרנית יחסית כדי שלא לפגוע בטבעיות הרגש שמובע במיזנסצנה".

צילום שני בתחרות
"נגיעות של סתו"

סצנה זו משכה את עיניי בשל האוקסימורון הויזואלי שבה – ההנגדה בין הטוהר האסתטי של עלי השלכת לבין גסות הרוח המרומזת שבגללים. קוטנם של הגללים מסמל בעיניי את העובדה שגם אנשים נורמטיביים שאינם בריונים מטבעם, יכולים לנהוג בצורה שאינה הולמת את אופיים בהגיעם למרחב הציבורי. אני סבורה שהצבעים בתמונה, צבעים קרירים ומנוכרים הולמים את האופי החורפי של עונת השנה ושל המשמעות החברתית של הותרתם ברשות הרבים.

צילום שלישי בתחרות
"מתנה על סף הדלת"

בתמונה זו, בחרתי לרדת ל"גובה העיניים" עם מושא הצילום. זאת, כדי להגיש את זוית הראייה שלו את הדברים. כמו כן, החלטתי להדגיש בתמונה את הרקע שמסביב – מפתן דלתו של בן משק  שזוכה לקבל מתנה חמימה מאחד השכנים. אני סבור שהדבר מסמל את יחסי השכנות והערבות ההדדית  בין בני אדם באשר הם.

מכתב מחאה כנגד התחרות

כדי להגדיל את האפקט של התחרות וגם מתוך סלידה גוברת מעצמי והשטויות שלי, החלטתי לכתוב בעלון לחבר גם מכתב מחאה כנגד התחרות. חתמתי בשמה של אלמונית פיקטיבית בשם "גאולה זדה" שעימה הסליחה:

לכבוד יוזמי התחרות "צואה במרחב הציבורי"י
ברצוני לנצל את הבמה הזאת כדי להוקיע את התחרות הנ"ל. אני ובני ביתי סבורים כי מדובר ביוזמה נלוזה ודוחה שאין הדף סובל אותה. לא פלא שיוזמה כזו מגיעה בדיוק מאותם אנשים שמצפים שאני ארים ביד את הקקי של הכלב שלי. תסתכלו איפה שאתם דורכים ותפסיקו להתבכיין ולבזבז את זמננו על תחרויות טיפשיות

תסיסה וסיום

המיזם הפסיכו-סוציו-חינוכי - אומנותי הופסק לאחר שקמה תסיסה במושב. חלקה מצד אנשים שמצאו עצמם נפגעים מתמונות הזוועה (אך כנראה לא נפגעים ממושאי התמונות הנ"ל?) וחלקה מצד אנשים שהגיעו נזעמים למזיכורת המושב כדי לחפש את גאולה זדה ולהכות אותה עם מקלות קטנים שבהם השתמשו כדי לגרד קקי של כלבים מהנעליים שלהם